אזרבייג׳ן והשואה
ארץ שהפכה למקלט, וקהילה שזוכרת.
לאן השואה לא הגיעה
אזרבייג׳ן היא מולדתה של אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם, בעלת מסורת ארוכה של שכנות וסובלנות. בשנות מלחמת העולם השנייה חתרו הנאצים אל נפט באקו אך מעולם לא הגיעו לעיר — החזית נבלמה בקווקז.
בזכות כך הפכה אזרבייג׳ן לעורף עמוק ולמקלט: אלפים פונו לכאן, ובהם יהודים מן השטחים הכבושים. אזרבייג׳נים נלחמו בנאציזם בשורות הצבא האדום.
עורף ומקלט
נפט באקו היה אחד היעדים המרכזיים של הנאצים — מבצע אדלווייס. אך הם לא הגיעו לעיר. באקו קלטה מפונים ופליטים; הקהילה האשכנזית גדלה כאן, ורבות ממשפחותיה נשארו בעיר גם לאחר המלחמה.
יהודי הקווקז בשנות המלחמה
יהודי ההרים חיים מאות שנים במזרח הקווקז, ובעיקר בקרסניה סלובודה ליד קובה. במחוזות הכבושים של צפון הקווקז — למשל בנלצ׳יק — נתקלו יהודי ההרים בשואה, ולמעלה ממאה נרצחו. לא אחת ראו בהם שכניהם המוסלמים „עם קווקזי״, והדבר הציל לעיתים חיים.
הזיכרון חי בקהילה
כיום הקהילה היהודית של אזרבייג׳ן — יהודי הרים, אשכנזים וגאורגים — שומרת את זיכרון השואה. ביום השואה מדליקים נרות בבתי הכנסת של באקו וקובה, קוראים תפילות ושמות, ומעבירים את הזיכרון לדורות הבאים.