מהי השואה
השואה
כיצד אירופה עברה בתוך שתים־עשרה שנים מחוקי שנאה אל מפעלי המוות.
מהי השואה
השמדה שאורגנה בידי מדינה
המילה „שואה״ פירושה אסון. כך נקראת הרדיפה והרצח השיטתיים, המאורגנים בידי המדינה, של יהודי אירופה בידי גרמניה הנאצית ומשתפי הפעולה שלה בשנים 1933–1945. כששה מיליון בני אדם — שני שלישים מאוכלוסיית היהודים באירופה — נספו.
השואה לא הייתה התפרצות אלא מכונה: בירוקרטית, שיטתית, תעשייתית. היא החלה בתעמולה ובחוקים, נמשכה בגטאות וברציחות המוניות, והסתיימה במחנות המוות.
ציר הזמן
שתים־עשרה שנים
1933
הנאצים בשלטון
היטלר עולה לשלטון. חרם על חנויות יהודים, פיטורים, החוקים האנטי־יהודיים הראשונים, ופתיחת מחנה דכאו.
1935
חוקי נירנברג
חקיקה גזעית שוללת מן היהודים אזרחות וזכויות ואוסרת נישואין — המדינה מחלקת בני אדם לפי „דם״.
1938
ליל הבדולח
פוגרום ברחבי גרמניה ואוסטריה: מאות בתי כנסת נשרפים, אלפי חנויות ובתים נהרסים, עשרות אלפים נשלחים למחנות.
1939–41
מלחמה וגטאות
עם פרוץ המלחמה נדחסים יהודי פולין ואירופה הכבושה לגטאות — ורשה, לודז׳ ואחרים — ברעב ובצפיפות.
1941
האיינזацגרופן
לאחר הפלישה לברית המועצות יחידות הרצח יורות במאות אלפי יהודים. בבאבי יאר ליד קייב נרצחים כ־34 אלף בתוך יומיים.
1942
„הפתרון הסופי״
בוועידת ואנזה מתוכננת השמדת כל יהדות אירופה. מחנות המוות — אושוויץ, טרבלינקה, סוביבור, בלז׳ץ — יוצאים לפעולה.
1943
התנגדות
מרד גטו ורשה ומרידות במחנות. יהודים נוטלים נשק ביודעם שגורלם נחרץ — כדי למות בכבוד.
1945
השחרור
בעלות הברית משחררות את המחנות; ב־27 בינואר — אושוויץ. העולם רואה את היקף המעשה. כששה מיליון יהודים נספו.
מאחורי המספר
מספר שמאחוריו בני אדם
כששה מיליון — שני שלישים מיהדות אירופה, ובהם כמיליון וחצי ילדים. קהילות שלמות, ערים ועיירות שחיו מאות שנים נמחו בלא עקבות.
השואה לא הסתיימה עם השחרור. נותרו הניצולים, היתומים, מי שאיבדו משפחה ובית — ונותרה חובת הזיכרון שאנו מכנים „לעולם לא עוד״.