על יום הזיכרון
מהו יום השואה
יום השואה (בעברית: יום השואה) הוא יום זיכרון ממלכתי במדינת ישראל, המוקדש לששת מיליוני היהודים שהושמדו בידי גרמניה הנאצית ועוזריה בשנות השואה, וכן לגבורה היהודית. הוא מצוין ב-27 בחודש ניסן בלוח העברי — בדרך כלל באפריל או בתחילת מאי.
שמו המלא — «יום הזיכרון לשואה ולגבורה». התאריך נקבע בסמוך ליום השנה למרד גטו ורשה של שנת 1943: זכר הקורבנות אינו ניתן להפרדה מזכר אלה שנלחמו ושמרו על כבודם.
אין זה חג, אלא יום אבל והתבוננות. בישראל מורידים את הדגלים לחצי התורן, התנועה נעצרת ונשמעת צפירה. ברחבי העולם מדליקים ביום זה נרות, קוראים את שמות הנספים וחוזרים על השבועה: דבר כזה לעולם לא יישנה.
תאריך והיקף
מתי וכמה
כמה מספרים שמאחוריהם — גורלות של מיליוני בני אדם, קהילות ועולם שלם שהוחרב.
באזרבייג'אן
הזיכרון באזרבייג'אן
אזרבייג'אן הייתה במשך מאות שנים בית ליהודים — אשכנזים, יהודים גאורגים ובראש ובראשונה יהודי ההרים. כפר הסלובודה האדומה (קרסניה סלובודה) בקובה הוא אחד המקומות המעטים בעולם שבהם חיה קהילת יהודי ההרים בריכוז ובאופן גלוי. בשנות מלחמת העולם השנייה הפכה אזרבייג'אן למקלט לאלפי יהודים שנמלטו מהנאציזם, ונפט באקו הזין את החזית שעצרה את ההשמדה.
כיום הקהילה היהודית באזרבייג'אן שומרת על זכר השואה יחד עם המדינה כולה, הידועה במסורת הסובלנות שלה. ביום השואה מדליקים בבתי הכנסת בבאקו ובקובה נרות וקוראים תפילות אזכרה — כי לזכור את הקורבנות ולשמור על הקהילה החיה הם שני צדדים של חובה אחת.
מדורים
לזכור — פירושו לדעת
שלושה עמודים — על מה שאירע, כיצד שומרים על הזיכרון ואיזה לקח הותירה השואה.
